מודל התקשורת של נלפ

מודל התקשורת של נלפ הוא כלי שמסביר את האופן שבו בני אדם קולטים מידע מהעולם ומייצרים פרשנויות אודותיו.

אנחנו כל הזמן קולטים מידע דרך חמשת החושים שלנו, ואנחנו עושים את זה בקצב ממוצע של כ-4 מיליון פיסות מידע לשנייה. חלק ניכר מתהליכי הקליטה וההטמעה של מידע זה מתבצע בצורה לא מודעת.

למעשה, אנחנו סופגים מהסביבה כל כך הרבה מידע, עד שאין לנו את היכולת לקלוט את כל המידע שמסביבנו, ולכן מערכת העצבים שלנו (או תת המודע, אם תרצו) מסננים מהסביבה את המידע הרלוונטי עבורנו.

מודל התקשורת של נלפ – מהם מסננים?

המסננים שלנו נקבעים על בסיס תפיסות הזמן, מרחב, חומר ואנרגיה שלנו, כמו גם השפה שבה אנחנו משתמשים, ההבנה שלנו של מילים ומחוות, הזיכרונות שלנו, הערכים, האמונות שלנו ועוד.

כשאנחנו קולטים מידע מהעולם, הוא עובר תהליכי השמטה, עיוות הוכללה באמצעות המסננים הייחודיים שלנו (בהמשך אביא מספר דוגמאות). לאחר שהמידע שנקלט עובר דרך המסננים שלנו, נוצרת מחשבה.

תהליך זה מביא לידי היצירה של מחשבות בדמות ייצוגים פנימיים (או מפות מציאות), אשר מורכבים מתפיסות חושיות: תמונה עם צלילים, רגשות, טעמים וריחות.

ייצוגים פנימיים אלה מעוררים בנו מצבים רגשיים (או הלכי רוח), אשר מתוכים נובעות כל ההתנהגויות שלנו.

החוויה שלנו לפי מודל התקשורת של נלפ

בהינתן סיטואציה מסוימת, כל אחד מאיתנו יחווה אותה בצורה אחרת. הייצוגים הפנימיים שלנו (התפיסות הסובייקטיביות שלנו) קובעים את האופן שבו אנחנו תופסים את העולם ואת כל מה שאנחנו חווים.

למעשה, המוח שלנו עושה מניפולציות לא מודעות במידע חושי טהור, ועל ידי כך יוצר את החוויה הסובייקטיבית שלנו, בהתבסס על ה"תכנות" שיצר את מערך המסננים הנוכחי שלנו.

אך תהליך הסינון איננו פסיבי. אנחנו מחפשים באופן פעיל אחר ראיות שיוכיחו את תפיסת העולם הנוכחית שלנו, ועל ידי כך אנחנו יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה, אשר יוצרת את האשליה של חוויית מציאות אובייקטיבית.

לסיכום, המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו נובעות מהמסננים הייחודיים שלנו, שנעים בטווח בין תהליכים שמתקיימים ברמה לא מודעת עמוקה לתהליכים שמתקיימים ברמה מודעת יותר.

כעת אפרט את המסננים לפי מודל התקשורת של נלפ:

מטא תוכנות (תוכנות על)

במסגרת מודל התקשורת של נלפ, מטא תוכנות הן המסנן הראשון בתודעה שלנו.

למעשה, מדובר על המסגרות העליונות אשר דרכן אנחנו מסננים את כל המידע שמגיע אלינו.

לדוגמא, אדם עם תוכנת על שממוקדת בעתיד יסנן מידע לגבי החלטה חשובה בחייו באופן שונה מאדם עם תוכנת על שממוקדת בעבר.

ערכים

אלה הדברים החשובים לנו ביותר, והם בין המסננים הכי לא מודעים שלנו ומבוססים על חוויות העבר שלנו.

בהתבסס על הערכים שלנו, אנחנו מבדילים בין צודק לפסול, בין טוב לרע.

בנוסף, ערכים תלויים בהקשר, מה שאומר שייתכן שמה שחשוב לכם בהיבט אחד מחייכם יהיה חסר משמעות בהיבטים אחרים מחייכם.

לדוגמא, אם לאדם יש ערך מוביל של פרודוקטיביות בעבודה, קרוב לוודאי שכשהוא ייצא לחופשה יהיה ערך אחר שיתפוס את הפיקוד על הובלת ההתנהגות שלו.

אמונות

אמונות הן למעשה עמודי התווך של הערכים שלנו, והן מהוות את רמת הסינון הבאה במסגרת מודל התקשורת של NLP.

אמונות הן התפיסות שלנו – שאנחנו מחשיבים כנכונות – לגבי עצמנו, אנשים אחרים והעולם.

בין אם אנחנו אנשים דתיים ובין אם לא, לכולנו יש אמונות, ואיכות האמונות שלנו משפיעה על איכות חיינו במידה דרמטית.

לדוגמא, אם אדם מאמין שהוא יכול למצוא אהבה, הוא ינקוט בצעדים שיגבירו את הסיכויים שלו להשיג את המטרה שלו.

לעומתו, אדם שלא מאמין שהוא יכול למצוא אהבה בכלל לא ינסה, ולמעשה "יוכיח" לעצמו שהוא "צודק".

תופעה זה נקראת נבואה שמגשימה את עצמה, ובהקשרים אחרים גם אפקט הפלצבו.

גישות

גישות מורכבות מהערכים והאמונות שבהם אנחנו מחזיקים לגבי דברים מסוימים.

לדוגמא, אם אדם מאמין שהוא משעמם ושאנשים לא מסוגלים לאהוב אותו, הוא יפתח גישה שלילית כלפי סיטואציות חברתיות.

זיכרונות

חוויות עבר אינדיבידואליות וקולקטיביות אשר משפיעות על התפיסות שלנו בהווה.

ההתנהגויות הנוכחיות שלנו מושפעות במידה ניכרת ממאגר הזיכרונות שלנו.

למעשה, יש חוקרים הסבורים שככל שאנחנו הולכים ומזדקנים, ככה התגובות שלנו בהווה הן למעשה תגובות למקבצים של זיכרונות עבר, ושהווה משפיע במידה מצומצמת מאוד על ההתנהגות שלנו.

לדוגמא, אדם מבוגר שמתמודד עם פחד מכלבים ככל הנראה מגיב לזיכרון עבר מהילדות שבו כלב התקיף אותו או הבהיל אותו, ולא בהכרח לפינצ'ר הקטנטן שהוא פוגש ברחוב בתור אדם מבוגר

ואכן, במסגרת טיפול נלפ עושים לא מעט עבודה עם זיכרונות, על מנת לנטרל רגשות שליליים ולעדכן את המסקנות שהוסקו ולעדכן את האמונות המגבילות שהתפתחו בעקבות האירוע השמור בזיכרון.

החלטות

רמת הסינון הזאת קשורה לרמה הקודמת של זיכרונות, והיא קשורה להחלטות עבר לגבי מי שאנחנו ולמה אנחנו מסוגלים, והחלטות אלה משפיעות על ההחלטות שעמן אנחנו מתמודדים בהווה.

החלטות שקיבלנו בעבר יוצרות את הערכים, האמונות והגישות שלנו בהווה, ולפיכך הן משפיעות על האופן שבו אנחנו מגיבים לסיטואציות בהווה.

פעמים רבות החלטות אלה מתקבלות בגיל מוקדם מאוד, או בצורה לא מודעת, ולמעשה "נשכחות" – לפחות מהרמה המודעת של התודעה שלנו.

לדוגמא, אדם שבגיל קטן ננשך על ידי כלב "החליט" ש"כלבים מסוכנים".

במסגרת טיפול בפוביה מכלבים, חלק מהתהליך יהיה כרוך בעדכון אותה החלטה שכבר איננה רלוונטית עבור האדם שחווה פחד מכלבים ושכבר איננה משרתת אותו.

מנגנוני הפעולה של מודל התקשורת של נלפ

כעת, לאחר שהבנו כיצד מערכת הסינון בנויה, עכשיו נבחן כיצד המסננים האלה פועלים.

בני אדם עושים מגיבים לפחות בדרך אחת מתוך שלוש למידע שמגיע מהסביבה.

אנחנו משמיטים, ו\או מעוותים ו\או מכלילים את כל המידע שאנחנו קולטים מהחושים.

כעת אפרט את דרכי התגובה הללו, אשר באמצעותם אנחנו מסננים מידע מהסביבה ומייצרים את מפת המציאות הפנימית שלנו, ושאיתם גם עובדים במסגרת טיפול באמצעות שיטת NLP.

השמטה

בהתחשב בכמויות האדירות של המידע שמערכת העצבים שלנו סופגת ומעבדת, אין לנו ברירה אלא להשמיט היבטים מסוימים מהחוויה שלנו. אנחנו עושים זאת באופן לא מודע, על ידי מיקוד תשומת הלב שלנו במה שעל פניו נתפס כחשוב ביותר ברגע נתון בזמן – וכתוצאה מכך כל שאר המידע מושמט מהמודעות הערה שלנו.

עיוות

אנחנו מייצגים את המציאות בצורה לא מדויקת פשוט מעצם זה שאנחנו מעוותים את המידע החושי הטהור שמגיע אלינו.

כאשר אנשים מסוג מסוים מעוררים בנו סלידה, כאשר אנחנו נבהלים מסיטואציה לא מזיקה, כאשר אנחנו דוחים משימות שאנחנו רוצים לעשות או מפרשים שלא כהלכה את הדברים של אדם אחר – כל אלה הן דוגמאות לדרכים שבהן אנשים מעוותים את המציאות.

אך עיוות איננה תופעה שלילית בהכרח, מאחר שגם התהליך של תכנון יעדים, או שימוש בדמיון למטרות יצירה (ופעילויות יצירתיות באופן כללי) כרוך בשימוש בתופעת העיוות.

הכללה

תהליכי למידה והסקת מסקנות אשר משמשים אותנו להשלמת משימות מצריכים מאיתנו שימוש בהכללה.

לדוגמא, פעוט שלומד לפתוח דלת בפעם הראשונה עד מהרה לומד לקחת את היכולת שהוא רכש ולהכליל אותה לכל סוגי הדלתות השונים.

כאמור, תופעות אלה אינן שליליות או חיוביות.

לדוגמא, אדם שמגיע אליי לקבלת טיפול בפוביה מחתולים למד להכליל את כל החתולים תחת קטגוריית ה"פחד", על אף שהוא חווה רק חוויה שלילית אחת עם חתול.

מודל התקשורת של נלפ בחיי היום יום

היכרות עם ההיבטים השונים אשר משפיעים על התקשורת האנושית – בין אם בינינו לבין עצמנו ובין אם בינינו לבין אנשים אחרים – מאפשרת לנו לתקשר בצורה גמישה יותר, כמו גם להבין אנשים בצורה מדויקת יותר (עד כמה שהדבר אפשרי).

בנוסף על כך, ההיכרות עם התהליך שבאמצעות אנחנו יוצרים את מפת המציאות הפנימית שלנו – את החוויה הסובייקטיבית שלנו – מעניקה לנו את המרווח לא להזדהות איתה בצורה אוטומטית כל כך, מאחר שכפי שאומרת הנחת יסוד של נלפ "המפה היא לא השטח".

במילים אחרות, המציאות שאנחנו חווים איננה אובייקטיבית, אלא סובייקטיבית.

פוסטים שיכולים לעניין אותך:

חרדת טיסות

חרדת טיסות נשמעת כמו בעיה של "העולם הראשון", ויחד עם זאת, אי אפשר להכחיש שיש אנשים שחווים פחד מטיסות כל כך חזק, עד שזה ממש

לכתבה המלאה »

חרדת בריאות

מאז הקורונה, התופעה של חרדת בריאות רק הולכת וגוברת בקרב יותר ויותר אוכלוסיות. לכן במסגרת מאמר זה אספר לכם על הדרכים השונות שבאמצעותן מתפתחת חרדת

לכתבה המלאה »

פוביה מכלבים

פוביה מכלבים האם אתם מתמודדים עם פוביה מכלבים? אם אתם רואים כלב בקרבת מקום, האם אתם מיד קופאים ומרגישים ממש משותקים מרוב פחד? אולי אתם

לכתבה המלאה »

פחד מרופא שיניים

פחד מרופא שיניים פחד מרופא שיניים, מבין אינספור סוגים של חרדות ופחדים שמשבשים את איכות החיים של אנשים, הוא ככל הנראה אחד הפחדים שהכי מסכנים

לכתבה המלאה »

דפוסי חשיבה של חרדה חברתית

כאשר מדובר על טיפול התנהגותי קוגניטיבי, המונח קוגניטיבי מתייחס לפעילות מנטאלית או דפוסי חשיבה. במסגרת טיפול CBT בוחנים שני היבטים של תהליך החשיבה. ראשית, בוחנים

לכתבה המלאה »