ביישנות מוגדרת בתור נטייה לחוות חרדה או להתנהג בצורה מופנמת במהלך אינטראקציה עם אנשים. ביישנות היא תופעה גופנית נפשית שנוצרת כאשר אדם נמצא בסיטואציה עם אנשים נוספים – בדרך כלל זרים, אך לפעמים אפילו חברים וקרובי משפחה – ושמונעת ממנו להביע את עצמו בצורה טבעית וספוטאנית.
ביישנות יכולה לבוא לידי ביטוי נפשי, בדמות דפוסי מחשבה שליליים, אמונות מגבילות או "סרטים בראש", אך פעמים רבות היא גם מובעת בגוף בדמות פעימות לב מהירות, רעד בגוף, הזעת יתר וכדומה. מפני שמדובר על רגשות שליליים חזקים, אנשים ביישנים יעשה הכול במטרה להימנע מאותן תחושות מחשבות שלילות, ולכן הם בסופו של דבר נמנעים מסיטואציות שבתפיסתם עלולות לעורר אצלו ביישנות.
האם ישנם סוגים שונים של ביישנות?
ביישנות היא תופעה שרבים חווים בזמן שהם נמצאים בסיטואציות חברתיות. רוב האנשים חושבים שהם ביישנים יותר מכל השאר. אך זה לא נכון, כי כ-98% מהאנשים מגדירים את עצמם בתור ביישנים. באופן כללי, אפשר לומר כי ביישנות היא תסמין של חרדה (בעיקר של חרדה חברתית), ושעוצמת החרדה תלויה בסוג הביישנות.
- ביישנות תלוית מצב – אנשים שחווים ביישנות מסוג זה חווים מעין חרדה במצבים מסוימים. לדוגמא, במהלך מבחן (חרדת בחינות), בקבוצה גדולה (חרדה חברתית), במסגרת עמידה על במה (פחד קהל) וכדומה. האתגר שמאפיין ביישנים מסוג הוא התזמון. מבחינתו של אדם ביישן, אף פעם אין זמן מתאים להתמודדות עם האתגר שניצב בפניו. כך הוא למעשה מייצר מעגל של הימנעות שרק מוסיף להעצים את הביישנות שלו.
- ביישנות בתקופות מעבר – ביישנות מסוג זה אופיינית לתקופות שכרוכות בשינויים רבים. לדוגמא, אדם עלול לפתח ביישנות לקראת התחלת עבודה חדשה, ביום הראשון ללימודים, בעקבות גירושים, לאחר מעבר לעיר אחרת. האתגר שמאפיין ביישנים מסוג זה הוא השינוי. נסיבות חייו של האדם משתנות, ומפני שלשינויים נלווים חרדות או מחשבות שליליות, הוא מפתח ביישנות בניסיון להימנע מהכישלונות שלתפיסתו הוא יחווה במצבו החדש.
- ביישנות "קבועה" – ביישנות מסוג זה אופיינית לאנשים שחווים חרדה או ביישנות כחלק משגרת חייהם, ובמיוחד במסגרת סיטואציות חברתיות. אנשים שחווים ביישנות מסוג זה נוטים לחשוב על עצמם כעל ביישנים מטבעם, ולחשוב על ביישנות כחלק מהזהות שלהם. בדרך כלל הם יתארו את עצמם כאנשים ביישנים "מאז שהם זוכרים את עצמם". האתגר שמאפיין ביישנים מסוג זה הוא החרדה עצמה. פעמים רבות הפחד שלהם מהחרדה גרוע יותר מהחרדה עצמה, וניתן לומר שהם חווים פחד מהתקף חרדה.
כיצד ביישנות מתפתחת?
- ביטחון עצמי נמוך – במובן מסוים, אפשר לומר כי ביישנות היא מנגנון הגנה של אנשים עם חוסר ביטחון או ערך עצמי נמוך. הביישנות מייצרת הימנעות ממצבים שנתפסים על ידי האדם כמסוכנים, וכך נוצר מעגל שלילי שבו ביישנות מזינה ביטחון עצמי נמוך ולהפך.
- תסביך נחיתות – לפעמים רגשי נחיתות עלולים להוביל לפיתוח התנהגות ביישנית. אם לאדם יש דימוי עצמי שלילי, חוסר ביטחון או אמונות מגבילות לגבי יכולותיו החברתיות, הוא יהסס להביע את עצמו ולעתים אפילו יימנע מיצירת קשר עם אנשים.
- פרפקציוניזם – למרות שעל פניו אפשר לחשוב שאנשים עם נטייה לפרפקציוניזם חווים ביטחון עצמי, לעתים קרובות זה בדיוק מה שמעורר ביישנות או חרדה חברתית. אם אדם רוצה להביע את עצמו בצורה מושלמת, ייתכן שבסופו של דבר הוא פשוט ימנע מעצמו להתבטא בצורה טבעית וספונטאנית, מתוך פחד שהוא לא יעשה את זה "כמו שצריך", וכך למעשה יפתח ביישנות או חרדה חברתית.
- מיומנויות חברתיות לא מפותחות – זה קצת כמו "הביצה והתרנגולת", כי לא ממש ברור מה בא קודם, אבל כאשר לאדם אין מיומנויות חברתיות שמאפשרות לו להביע את עצמו ולתקשר עם אחרים בצורה חיובית, חוסר המיומנות שלו יגרום לפתח ביישנות בסיטואציות חברתיות, וכתוצאה מכך הוא יימנע מיצירת קשרים ומפיתוח המיומנויות החברתיות הנחוצות לו.
- דימוי עצמי שלילי – אדם עם דימוי עצמי שלילי חווה עכבות חברתיות. דימוי עצמי שלילי של האדם לגבי עצמו, וכמובן גם לגבי התנהגותו בסיטואציות חברתיות, עלול להוביל להתנהגות מופנמת בחברת אנשים וכתוצאה מכך לפיתוח ביישנות.
- פחד מאנשים – כאשר לאדם יש עבר טראומטי או שהוא מגיע ממשפחה לא מתפקדת, כתוצאה מכך הוא עלול לפתח פחד מאינטימיות או פחד מאנשים. אם אדם מפחד מאנשים, הגיוני שהוא יפתח ביישנות בניסיון להימנע מחשיפה למה שמפחיד אותו.
מהם התסמינים של ביישנות?
- תסמינים התנהגותיים – הימנעות מיצירת קשר עין, הימנעות מסיטואציות חברתיות, דיבור שקט, התנהגות מופנמת ופסיבית. בנוסף, פעמים רבות יתפתחו דפוסי התנהגות שליליים להתמודדות עם לחץ כמו תנועות לא רצוניות ("טיקים"), לדוגמא.
- תסמינים גופניים – פעימות לב מהירות, יובש בפה, רעד בגוף, הזעת יתר, הסמקה, סחרחורת, "פרפרים בבטן", קוצר נשימה, לחץ בחזה.
- תסמינים קוגניטיביים – מחשבות שליליות על הסיטואציה ועל אנשים אחרים, דימוי עצמי שלילי, האשמה עצמית (במיוחד לאחר סיטואציה חברתית), תפיסת העצמי כחלש והאחרים כחזקים, אמונות מגבילות.
- תסמינים רגשיים – מבוכה, מודעות עצמית מופרזת, ערך עצמי נמוך, עצב, בדידות, חרדה, דיכאון.
איך NLP בשילוב עם דמיון מודרך יעזרו לכם להתגבר על ביישנות?
- תלמדו לשנות דפוסי חשיבה – בפגישות נבחן ביחד אמונות מגבילות או דפוסי חשיבה שליליים שפיתחכם לאורך השנים. לאחר שתלמדו לשנות את הפרשנות שלכם לגבי דפוסי ההתנהגות שלכם, ולאחר שתבינו את הכוונה החיובית שמאחוריהם, אתם תפתחו דפוסי חשיבה חיוביים יותר לגבי עצמכם ולגבי היכולות שלכם וכתוצאה מכך תיצרו מציאות סובייקטיבית חדשה.
- תחזקו את הביטחון העצמי שלכם – היכולת לסמוך על עצמכם מאפשרת לכם להירגע וליהנות מסיטואציות חברתיות, מפני שכבר לא תצטרכו לחשוש ממה שאנשים אולי חושבים עליכם. יצירת דימוי עצמי חיובי יותר תאפשר לכם לשנות את האופן שבו אתם תופסים את עצמכם, ולפיכך את האופן שבו אנשים אחרים תופסים אתכם ומגיבים אליכם.
- תלמדו לנטרל רגשות שליליים – כחלק מתהליך התגברות על ביישנות, חשוב לנטרל רגשות שליליים שייתכן שמלווים אתכם כבר הרבה זמן. במקום להגיב ולפעול מתוך התפיסה שלכם לגבי מה שעברתם וחוויתם, אתם תלמדו לנטרל רגשות שליליים ולהגיב למציאות בהווה.
- יצירת עוגן חיובי לגבי סיטואציות חברתיות – באמצעות חיבור אל רגשות חיוביים וקישורם לסיטואציות חברתיות, אתם תלמדו את תת המודע שלכם להגיב בצורה חדשה הרצויה לכם. כך תשנו את התפיסה שלכם לגבי סיטואציות חברתיות ותלמדו לקשר אותן עם רגשות חיוביים ומעצימים יותר. היכולת להירגע בסיטואציות חדשות תאפשר לכם להיות בהווה ולא להיתקע בתוך העולם הפנימי שלכם. כשתחוו רוגע יתאפשר לכם לתקשר עם אנשים בצורה ספונטאנית יותר, מתוך ידיעה שתהיו מסוגלים להגיב היטב בזמן אמת.
- שינוי דפוסי התנהגות מבפנים כלפי חוץ – בזמן הרפיה עמוקה, תוכלו לדמיין את עצמכם בסיטואציות חברתיות מבטאים את עצמכם בצורה טבעית וזורמת. באמצעות חזרה מנטאלית אתם מטמיעים בתת המודע כמו "זיכרון עתידי" של ההתנהגות הרצויה לכם, וכך אתם מגבירים את הסיכויים שתפגינו את ההתנהגות הזאת במציאות. באמצעות דמיון מודרך וחזרה מנטאלית על התנהגויות חדשות, אתם משנים את התגובות האוטומטיות של תת המודע שלכם לסיטואציות אמיתיות או מדומיינות. מפני שתת המודע לא ממש מבדיל בין חוויה במציאות לחוויה בדמיון, חזרה מנטאלית על התנהגויות תקל עליכם לאמץ התנהגויות חדשות וחיוביות יותר.
