מהי חרדה חברתית
חרדה חברתית – מה זה?
חרדה חברתית היא תופעה פולשנית שמייצרת פחדים ופוגעת בתחומים רבים בחייו של האדם. זוהי חרדה כרונית, עם מגוון רחב של תסמינים, אשר נשזרים זה בזה, מזינים זה את זה והופכים למעגל של סבל מתמשך. אפשר לראות בחרדה חברתית פוביה מאנשים ומסיטואציות חברתיות. למעשה, האדם שסובל מחרדה חברתית פוחד משיפוט והערכה שלילית מצד אנשים אחרים, והמחשבה על כך מעוררת בו תגובה גופנית ורגשית עוצמתית.
החרדה החברתית צובעת את החוויה בצבעים שחורים ומאיימים. היא גורמת לאדם להרגיש חוסר ביטחון ואפילו חוסר אונים בסיטואציות מסוימות. יש טענה כי חרדה חברתית היא מעין "וירוס מחשבתי" שהשתלט על מערכת העצבים. אותו וירוס לא רוצה שהאדם ילמד מחשבות, אמונות והתנהגויות חדשות, אשר יתפסו את מקומו, לכן, כיאה לוירוס, החרדה החברתית נאחזת בכל כוחה במחשבות מעוותות וגורמת לאדם להאמין בשקרים אודות עצמו. השקרים הללו באים לידי ביטוי בצורה של דיבור פנימי שלילי. לדוגמא:
- "אני תמיד ארגיש חרדה"
- "אף פעם לא יהיו לי חברים"
- "אני לא יכול להתקדם בעבודה, כי לא אוכל להתמודד עם האחריות"
- "אני הולך בצורה מוזרה"
- "הגב שלי לא ישר מספיק"
- "אנשים נגעלים ממני"
איך אחרים תופסים אדם עם חרדה חברתית?
לעתים קרובות אנשים עם חרדה חברתית נתפסים על ידי אחרים כאנשים שקטים, ביישנים, מופנמים, לחוצים, אדישים ולא מעוניינים באינטראקציות חברתיות.
אך למעשה, לרוב לא מדובר באדישות וחוסר רצון בחברתם של אחרים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית רוצים להכיר חברים חדשים, למצוא אהבה, להיות חלק מקבוצת השווים וליהנות מאינטראקציות חברתיות. אולם החרדה החברתית מונעת מהם להשיג את מבוקשם ומציבה אותם בבידוד חברתי ותחושת בדידות קשה. פעמים רבות אנשים עם חרדה חברתית רוצים להיות פתוחים, ידידותיים וחברתיים, אך הם חווים חרדות ופחדים שמונעים מהם להביע את עצמם באופן זה ומוצאים מפלט בהתנהגויות של המנעות ממצבים חברתיים.
אילו מצבים עלולים לעורר חרדה חברתית?
בחיי היום יום, אנשים הסובלים מחרדה חברתית נאלצים להתמודד עם מגוון של מצבים מעוררי חרדה. למשל:
- היכרות עם אנשים חדשים
- קבלת ביקורת או ספיגת עלבון
- עמידה במרכז תשומת הלב
- כאשר מתבוננים בהם בשעת מעשה
- בעת צורך לבטא את עצמם במסגרת ציבורית רשמית (פחד קהל)
- התמודדות עם בעלי סמכות
- יישור מבט לעיני אחרים
- כתיבה, דיבור ושיחה בטלפון בציבור
- יציאה לדייטים
- עמידה מול קהל
- שיחה עם זרים
- שיחות טלפון בציבור
- שימוש בשירותים ציבוריים
חרדה חברתית – תסמינים גופניים
התסמינים הגופניים של חרדה מהווים חלק ממנגון ה-הילחם\ברח\קפא (fight, flight, freeze) אותו פיתחנו בתהליך האבולוציה.
חרדה חברתית – תסמינים:
- תחושה של אי נוחות ודריכות
- צמרמורת ו"עור ברווז"
- קוצר נשימה, תחושה של חנק
- הזעת יתר
- דפיקות לב מואצות
- לחץ בחזה
- רעד בגוף
- "פרפרים בבטן"
- סחרחורת
- חיוורון \ הסמקה
- הרחבת עישונים וצמצום שדה הראיה
- גלי קור או גלי חום
- עייפות, נדודי שינה
- עילפון
לתסמינים אלה, על אף התחושה הלא נעימה שהם גורמים, יש תפקיד חשוב בהישרדות האנושית. לדוגמא, קצב לב מוגבר האופייני לחרדה, מספק אנרגיה לגוף ועוזר לאדם לרוץ מהר יותר או להילחם באופן אפקטיבי יותר מול אויב מסוכן. לשם כך ישנה גם הגברת זרימה של דם לשרירי הגוף, על חשבון מערכות גופניות הפחות נחוצות בעת סכנה, כגון מערכת העיכול. "עור ברווז" ושיער סומר מייצר מראה גדול ומפחיד יותר, כמו אצל חתולים לדוגמא, במטרה להפחיד אויבים פוטנציאליים. זיעה משמשת לקירור הגוף ולהפיכתו לחלקלק. דוגמא מעניינת נוספת קשורה בתפקיד ההסמקה. יש הסבורים שהסמקה מסייעת ללכידות חברתית ואהדה במצבי לחץ. נמצא כי כאשר האדם משדר סימני מבוכה או בושה, כגון הסמקה, לעתים קרובות הוא מעורר אכפתיות מצד אחרים הסובבים אותו.
חרדה חברתית – תסמינים קוגניטיביים
בנוסף לתסמינים גופניים, ישנם תסמינים קוגניטיביים המלווים את החרדה החברתית. התסמינים הקוגניטיביים הם דפוסי חשיבה שליליים או אמונות מגבילות שיש לאדם על עצמו ועל אחרים. כל בני האדם, גם אלו שלא סובלים מחרדה, חושבים מדי יום אלפי מחשבות שונות. בין המחשבות הללו משתרבבות גם מחשבות שליליות ואמונות מגבילות. אולם, אצל אנשים עם חרדה חברתית המחשבות השליליות תדירות יותר וממוקדות יותר בתכנים שגורמים לחרדות, חששות, פחדים ודאגות. הצרה היא שרוב המחשבות שלנו חוזרות על עצמן מדי יום ביומו ואנשים חרדתיים נתקעים בתוך דפוסי חשיבה שליליים שמזינים ומחמירים את החרדה שלהם.
דוגמאות לדפוסי חשיבה שמאפיינים אנשים חרדתיים:
- "מה אם יקרה X?"
- "אם X יקרה זה יהיה אסון"
- "אני חייב לשלוט במצב"
- "אני לא מסוגל לא לדעת מה קורה עם X"
- "מה המשמעות של התסמינים הגופניים האלה?"
- "אנשים יצחקו עלי"
- "אני בטוח לא אצליח"
- "אני בטוח יוצא מדעתי"
- "רק אני כזה"
- "אלוהים אדירים, מה עובר עלי?"
חרדה חברתית – תסמינים התנהגותיים
מכלול הדפוסים הגופניים והקוגניטיביים שתוארו עד כה באים לידי ביטוי בהתנהגות. התנהגות מתארת הן דברים שאנשים עושים והן דברים שהם נמנעים מלעשות. תגובות התנהגותיות משקפות ניסיונות להתמודד עם ההיבטים הלא נעימים של החרדה על ידי בריחה והמנעות ממנה.
דפוסי התנהגות האופיינים לחרדה חברתית כוללים:
- הימנעות ממצבים מעוררי חרדה (סיטואציות חברתיות)
- הימנעות ממקומות מסוימים (מקומות הומי אדם)
- התרחקות ממצבים מעוררי חרדה (אולם הרצאות מלא)
- נקיטה בהתנהגויות לא בריאות, מסוכנות או הרסניות (כגון התמכרות לאלכוהול או לסמים בניסיון להפחית את תסמיני החרדה)
- פעלתנות יתר במטרה להפחית את תחושת החרדה
- השארות בסביבה בטוחה (בבית, בחדר, סרוב לצאת מהבית)
- היאחזות מוגזמת בחפץ ביטחון או אדם מסוים (לדוגמא, קושי להתרחק מהורה\חבר\בן זוג, הימנעות מפרידה. עישון מוגבר וכד')
טיפול בחרדה חברתית
אחת מהנחות היסוד של NLP היא שאנחנו לא מגיבים לעולם החיצוני, אלא ל"מפת מציאות" אותה אנחנו מייצרים באמצעות עיבוד וסינון של מידע שאנחנו קולטים מהעולם החיצוני. לכן כאשר ניגשים לנושא של טיפול בחרדות וחרדה חברתית בפרט, בראש ובראשונה חשוב לבחון באיזו "מפת מציאות" האדם מחזיק וכיצד היא משמרת עבורו.את המציאות הלא רצויה לו.
כאשר מדובר באנשים הסובלים מחרדה חברתית, המציאות הפנימית שלהם מורכבת מתופעות כמו מחשבות שליליות על עצמם ועל אנשים אחרים, אמונות מגבילות שמונעות מהם לפרוץ את הגבולות המוכרים להם ובעיקר הרבה "סרטים בראש" שמקרינים אירועים עתידיים בצורה שלילית ומעוררת חרדה. כל אלו מייצרים במובן מסוים "נבואה שמגשימה את עצמה".
בנוסף על כך, אנשים עם חרדה חברתית סובלים ג מבעיה של דימוי עצמי שלילי, מה שמעצים אצלם תחושה של חוסר ביטחון, חוסר מסוגלות ומונע מהם לבטא את עצמם בצורה חופשית. לצד זה מצטרף גם דיבור פנימי שלילי, או איזשהו קול ביקורתי, שמוציא לאדם את הרוח מהמפרשים גם כאשר הוא מנסה לשבור את הדפוסים הקבועים שלו ולהתמודד עם החרדה שלו.
טיפול בחרדה בעזרת NLP כולל בחינה יסודית של מחשבות שליליות ואמונות מגבילות, למידת טכניקות להפחתת לחצים ורגיעה, דמיון מודרך לשיפור הדימוי העצמי, רכישת כלים לחיזוק הביטחון העצמי, חזרה מנטאלית על התנהגויות רצויות, שחרור מרגשות שליליים מעכבים ועוד קשת רחבה ומגוונת של כלים שעוזרים להתגבר בסופו של דבר לייצר מפת מציאות אחרת ולהתגבר על החרדה החברתית.
