על אף שזה אולי יפתיע אנשים, פחד מציפורים (באנגלית – אורניתופוביה) הוא תופעה נפוצה למדי.
למעשה, ישנם סוגים שונים ומשונים של אורניתופוביה, כאשר חלק מהאנשים אשר מתמודדים עם פוביה ספציפית זו חווים פחד מפני ציפורי טרף, בעוד אנשים אחרים עם פוביה מציפורים חווים פחד מיונים או פחד מתוכים.
במאמר הבא אני אספר לכם על התופעה של פחד מציפורים, אתאר לכם כיצד פוביה ספציפית זו מתפתחת, מה התסמינים שלה וכמובן גם כיצד ניתן לעבור בהצלחה טיפול בפחד מציפורים עם טיפול בשיטת NLP.
איך מתפתח פחד מציפורים?
כאשר אנחנו מדברים על פוביה ספציפית, אנחנו יכולים להניח בצורה בטוחה למדי שהאדם שפיתח תגובת פוביה או חרדה בתגובה לאובייקט, יצור או מקום פיתח את התגובה הזאת בעקבות התנסות שלילית – או טראומה.
במילים אחרות, אנשים עם פחד מציפורים חוו בעברם איזושהי התנסות שלילית עם ציפורים, אולי אפילו בעוצמה שניתן להגדיר בתור חוויה טראומטית.
מאחר שציפורים לא תמיד מתנהגות בצורות שקל לנו לצפות מראש, גם אם מדובר על סתם יונים שרוצות לאכול בכיכר העיר, לא צריך הרבה בכדי שחוויה תמימה וניטראלית עם ציפורים תהפוך לחוויה שתיזכר בתור טראומה.
לפעמים אפילו מספיק שציפור כמו יונה או תוכי פשוט תעוף לנו מעל לראש בצורה קרובה ומפתיעה מדי, בכדי שנפתח תגובת פוביה או חרדה בכל פעם שנקלוט ציפור מזווית העין.
פיתוח פחד מציפורים על בסיס התבוננות
יחד עם זאת, מומחים רבים בתחום של טיפול בפוביות יודעים כיום כי פוביה (בין אם פוביה מכלבים ובין אם פוביה מחתולים) לא חייבות להתפתח אך ורק בעקבות חוויית עבר שלילית.
לדוגמא, אחת מהדרכים המרכזיות שבהן אנשים מפתחים פחד מיונים או פחד מעורבים לאחר שהם רואים אדם קרוב אליהם – הורה, אח או דמות סמכות) חווה פחד, חרדה לחץ גבוה או תגובה שלילית אחרת בעת שהוא פוגש ציפורים.
קרוב לוודאי כי למידה מסוג זה של תגובת חרדה או פוביה תקרה בעיקר בקרב ילדים או בני נוער, מאחר שעד גיל תשע בערך ילדים הם כמו ספוג שלומד מהסביבה שלו הכול, ללא שום יכולת לסנן דבר בצורה ביקורתית.
יחד עם זאת, גם מבוגרים יכולים לפתח פחד מציפורים ללא שום חוויה שלילית או טראומה ישירה, אלא על בסיס התבוננות בלבד.
בדרך כלל זה יכול לקרות באמצעות חשיפה לסרט שמציג ציפורים בצורה מפחידה או קריאת כתבה על אדם שהותקף בידי עורב, לדוגמא.
מהם התסמינים של פחד מציפורים?
התסמינים של פוביה מציפורים (אורניתופוביה) יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה המשתנה מאדם לאדם.
יחד עם זאת, ישנם תסמיני פוביה נפוצים אשר משותפים כמעט לכל האדם שמתמודדים עם פוביות נפוצות.
באופן כללי, כאשר מדובר על תסמיני חרדה או תסמיני פוביה, אנשים בראש ובראש נוטים להיות ממוקדים בדבר שמפחיד אותם, וכל תשומת הלב שלהם נתונה לדבר הזה, בכל רגע נתון כמעט.
לכן אנשים עם פחד מציפורים עלולים לחשוב פעמיים לפני שהם ייצאו לרחוב, מתוך פחד שהם יפגשו יונה או עורב. ואם הם בכל זאת מעזים לצאת מהבית, הם כל הזמן יסתכלו לצדדים ולאחור בניסיון לפענח ולנבא מהיכן ייתכן שתעוף לקראתם יונה או תוכי.
בנוסף על כך שאנשים שמתמודדים עם פוביה מציפורים כל הזמן מחפשים (ומוצאים) ציפורים בסביבה שלהם, הם גם עלולים לחוות תסמיני חרדה קלאסיים כגון קשיי נשימה, לחץ בחזה, דפיקות לב מהירות, סחרחורת וכיוצא באלה.
איך מתבצע טיפול בפחד מציפורים?
טיפול בפוביה מציפורים מתבצע בצורה דומה למדי כמו סוגים אחרים של טיפול בפוביה באמצעות מטפלי נלפ.
פירוש הדבר שבראש ובראשונה התהליך של טיפול פוביה ספציפית מבוסס על שינוי התפיסה של האדם שחווה תגובת פוביה או חרדה, בצורה כזאת שתאפשר לו להיחשף ברוגע ובשלווה לדברים שבעבר עוררו אצלו רגשות שליליים עוצמתיים.
תגובה פובית היא תגובה נרכשת, מה שאומר שאף אדם לא נולד עם פחד מציפורים – מתישהו לאורך החיים שלו הוא למד לחוות רגשות שליליים של פחד או חרדה בזמן מפגש עם ציפורים.
מטפל נלפ יכול לעזור לאדם עם פוביה לנטרל את אותם רגשות שליליים, על ידי טיפול בבעיה מהשורש (במיוחד עם אותה פוביה התפתחה על בסיס טראומה), כמו גם לעזור לו ליצור התניה חדשה וחיובית יותר כלפי מפגש עם ציפורים.
על ידי שימוש בכלי של דמיון מודרך לביטחון עצמי, אנשים עם פחד מיונים או פחד מעורבים, לדוגמא, יכולים ללמוד כיצד להשתמש במוח שלהם על מנת לשנות את הפרשנות שלהם – וכתוצאה מכך את התגובה הרגשית שלהם – כלפי ציפורים מסוגים שונים.