לפי הנחות היסוד של נלפ, מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית.
אבל מה זה אומר בפועל?
במסגרת המאמר שלפניכם, אספר לכם על הנחת יסוד NLP שאם תאמצו אותה לחיים שלכם, תהיה לכם הזדמנות לפתוח חשיבה הרבה יותר גמישה (ומלאת חמלה), הן כלפי עצמכם והן כלפי אנשים אחרים.
מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית
לפי הנחת יסוד נלפ זו, לא משנה כיצד התנהגות מופיעה למראית עין, על פני השטח, היא תמיד מונעת מכוונה חיובית.
במהותו של דבר, במסגרת שיטת נלפ הן מטפלי NLP והן מטופלים במסגרת השיטה מאמצים את הגישה לפיה אנשים עושים הכי טוב שהם יכולים בהתאם למשאבים, הידע והניסיון שיש להם בהווה.
הנחת יסוד זו נובעת האמונה אשר לפיה כל התנהגות – גם אם היא מזיקה – מהווה למעשה ניסיון למלא צורך מסוים או להשיג מטרה מסוימת.
ממבט ראשון, אפשר לחשוב שאין בזה שום היגיון.
כיצד אנחנו יכולים לייחס כוונות חיוביות לפעולות והתנהגויות שגורמות לנזק או מצוקה?
אימוץ של הנחת יסוד זו מאפשר לנו לפתח גישה חומלת יותר מול התנהגויות מאתגרות – בין אם הן שלנו ובין אם של אנשים אחרים.
כעת אפרט את הגורמים אשר מרכיבים את הנחת היסוד שלפיה מאחורי כל התנהגות ישנה כוונה חיובית.
כוונות מול תוצאות
במסגרת שיטת NLP אנחנו מבדילים בין הכוונה שמאחורי ההתנהגות לבין התוצאה של ההתנהגות.
בעוד שתוצאה של התנהגות עלולה להיות שלילית או בלתי רצויה, הכוונה מאחוריה חיובית.
אפשר לקחת בתור דוגמא, אדם שמעשן כשהוא חווה לחץ נפשי גבוה. ייתכן כי הכוונה החיובית מאחורי הרגל העישון שלו היא הפחתת לחצים.
על אף שהתוצאה (עישון) איננה אידיאלית, הכוונה (התמודדות עם סטרס) חיובית.
ההקשר הוא הכול
הנחת יסוד נלפ זו מדגישה עד כמה חשוב להבין את ההקשר שבמסגרתו ההתנהגות מתקיימת.
התנהגות שנראית לא הגיונית או מזיקה בהקשר מסוים יכולה לקבל משמעות אחרת לגמרי במסגרת הקשר אחר.
לדוגמא, אדם שמתמודד עם חרדה חברתית עשוי להימנע מסיטואציות חברתיות מתוך כוונה להגן על עצמו מפני דחייה או ביקורת.
התנהגויות אדפטיביות
פעמים רבות קורה שדפוסי התנהגות שנחשבים בעייתיים החלו במקור בתור אסטרטגיות אדפטיביות להתמודדות עם מצבים מאתגרים.
לאורך זמן, אסטרטגיות האלה עלולות להיעשות מיושנות או לגרום ליותר נזק מאשר תועלת, וכתוצאה מכך להוביל לתוצאות בלתי רצויות.
זיהוי הכוונה החיובית שמאחורי התנהגויות אלה יכול לעזור לנו לזהות מנגנוני התמודדות חלופיים ויעילים יותר.
כוונה חיובית – יישום העקרון עם עצמכם
לאורך החיים שלנו כולנו רצינו לשנות חלק מההתנהגויות וההרגלים שלנו, ולפעמים השינויים האלה מחזיקים מעמד ולפעמים עם מתפוגגים ונעלמים. למה זה קורה?
אחת מהסיבות לכך היא שאנחנו לא מבינים שמאחורי אותה התנהגות שאנחנו רוצים לשנות ישנה כוונה חיובית.
לדוגמא, אם אדם מעשן ורוצה להיגמל מסיגריות, על מנת להגביר את הסיכויים שלו לערוך שינוי יסודי ויעיל באמת, עליו להבין את הכוונה שמאחורי אותה התמכרות לסיגריות. אולי הוא מעשן מפני שזה עוזר לו להירגע במצבי לחץ.
אם הוא יפסיק לעשן, הכוונה החיובית שמאחורי הרגל העישון לא השתנתה, היא נותרה בדיוק כפי שהיא הייתה, אבל כעת אין לאדם שום דבר אחרת לכבד אותה (על ידי תרגול מדיטציה או תרגילי נשימה להרגעה, לדוגמא). כתוצאה מכך, קרוב לוודאי שבהיעדר דרך חלופית להתמודדות עם לחצים בשלב כזה או אחר אותו אדם יחזור לעשן.
אבל אם הוא יזהה את הכוונה החיובית שמאחורי הרגל העישון שלו, וימצא דרכים אחרות ויעילות להתמודד עם סטרס, יהיה לו הרבה יותר קל לעבור תהליך גמילה עצמית מעישון.
כוונה חיובית – יישום העקרון עם אנשים אחרים
נניח שאתם רוצים לעזור למישהו לשנות את דעתו בנושא מסוים.
לדוגמא, אולי הוא מאמין בהפך הגמור מאותה הנחת יסוד של NLP שאומרת "אין כישלון, רק חוויות למידה", והוא חושב ש"אין חוויות למידה, רק כישלון", ואתם רוצים לעזור לו לפתח אמונה מעצימה יותר, אבל הוא פשוט מסרב בתוקף.
דרך אחת לפרש את ההתנגדות שלו היא לחשוב שהוא פשוט מתנהג כמו שמוק רק בשביל לעצבן אתכם. אבל אם תגיעו למסקנה הזאת ותעצרו, אתם תהיו תקועים. אז מה אם הוא מתנהג כמו שמוק? מה אתם יכולים לעשות בנדון?
חוץ מזה, ההנחה שלכם שהוא מתנהג כמו שמוק סתם בשביל הקטע סותרת את הנחת היסוד שבה אנחנו עוסקים כעת, לפיה "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית".
אם, לעומת זאת, תזהו שיש כוונה חיובית מאחורי ה"התנגדות" שלו לרעיונות שלכם – לדוגמא, אולי הוא רוצה "להישאר נאמן לאידיאלים שלו" – תזכו ביותר הבנה ומודעות, וככה יהיה לכם הרבה יותר קל לעקוף את ה"התנגדות" שלו, על ידי כך שתמצאו דרך שבה תוכלו לענות על הכוונה החיובית של שניכם.
