אחד מהתחומים המעניינים ביותר שחוקרים במסגרת מחקרים על פסיכולוגיה חיובית הוא ההשפעה של רגשות חיוביים על היכולת שלנו להתמודד עם חרדות, לנטרל רגשות שליליים ואפילו לחזק את מערכת החיסון שלנו.
במאמר זה אציג בפניכם מספר מחקרי פסיכולוגיה חיובית שמתארים את ההשפעות מרחיקות הלכת של רגשות חיוביים על מגוון רחב של תחומים בחיים שלנו.
אושר מביא לשיפור בבריאות הגופנית
מחקרי פסיכולוגיה חיובית מוכיחים כי אושר טוב לבריאות.
במסגרת אחד מתוך אינספור מחקרים על אושר, 350 אנשים בוגרים נחשפו לוירוס הצטננות.
לפני החשיפה, החוקרים יצרו איתם קשר שש פעמים לאורך תקופה של שבועיים, ושאלו אותם באיזו תדירות הם חוו באותו יום תשעה רגשות חיוביים (למשל, שלווה, הוקרת תודה, ביטחון עצמי וכדומה).
שבוע לאחר שהם הודבקו בוירוס, האנשים שחוו יותר רגשות חיוביים בשבועות שקדמו לניסוי התמודדו עם הוירוס בצורה הרבה יותר יעילה לעומת המשתתפים האחרים, שחוו רגשות חיוביים בתדירות נמוכה יותר.
בנוסף, המשתתפים שחוו יותר רגשות חיוביים כמו ביטחון עצמי, שמחה, הוקרת תודה וכדומה סבלו מפחות תסמינים של המחלה.
במסגרת ניסוי נוסף שבדק איך אושר משפיע על הבריאות, נמצא כי רמת הפעילות של מערכת החיסון באדם משתנה בהתאם לרמת האושר שהוא חווה.
במשך שבועיים, שלושים משתתפים צרכו גלולות שגרמו להם לתגובה חיסונית. המשתתפים דירגו את רמת האושר שלהם על בסיס השאלה "האם חוויתי היום רגשות חיוביים?"
בימים בהם המשתתפים חוו רמת אושר גבוהה יותר, הם נהנו מתגובה חיסונית משופרת, אשר באה לידי ביטוי בנוכחותו של נוגדן שהגן עליהם מפני החומרים הזרים שפלשו לגוף שלהם.
אושר הוא אחת מהתרופות היעילות ביותר נגד חרדה ולחץ
תדמיינו שהתנדבתם להשתתף במחקר העוסק ברגשות וההשפעה שלהם על המערכת הקרדיוווסקולרית.
אתם מגיעים למעבדה ומתבקשים לשבת על כורסא. אחר כך מחברים לעור שלכם חיישנים זעירים שבודקים בזמן אמת את השינויים שמתחוללים בקצב הלב, הלחץ הדם וכדומה.
עד כה מדובר בסיטואציה לא מוכרת, אבל לא משהו יותר מדי מוזר.
כל זה משתנה ברגע שהחוקרים מספרים לכם על המשימה שמוטלת עליכם – אתם צריכים להכין הרצאה בנושא "למה אני חבר טוב", ואחר כך להרצות מול מצלמה. ואם זה לא מספיק, אחר כך שאר המשתתפים יעניקו לכם ציון על ההרצאה שהעברתם. (חדשות רעות עבור אנשים עם פחד קהל…)
אתם מרגישים דפיקות לב מואצות. אתם מרגישים שיש לכם לחץ דם גבוה. וורידים ועורקים מתחילים להתכווץ. כל אלה הם תסמיני חרדה המעידים על כך שאתם חווים לחץ, ביטחון נמוך, חוסר וודאות.
בהמשך מספרים לכם שאם "במקרה" מקרינים בפנים סרטון וידיאו בעודכם מתכוננים להרצאה שלכם, זה אומר שהתמזל מזלכם ו"המחשב" בחר שלא תערכו את ההרצאה שכמעט גרמה לכם להתקף משתק של פחד קהל.
אך למעשה בפני כל המשתתפים הוצג סרטון. המטרה האמיתית של הניסוי הייתה לבדוק כיצד סרטונים שונים – שניים שהפיקו רגשות חיוביים, אחד שהפיק רגשות שליליים ואחד שהפיק רגשות ניטראליים – משפיעים על מהירות ההתאוששות מאותה תגובת לחץ שהמשתתפים חוו.
חלק מהמשתתפים נרגעו תוך מספר שניות, בעוד שלמשתתפים אחרים חווו רוגע רק לאחר כדקה. מה היה ההבדל ביניהם?
המשתתפים שצפו בסרטון שהפיק רגשות חיוביים נהנו מההתאוששות המהירה ביותר מאותן תגובות של חרדה, לחץ וחוסר וודאות. המשתתפים שצפו בסרטונים שהפיקו רגשות שליליים או ניטראליים חוו את קצב ההתאוששות האיטי ביותר.
אושר מעודד אתכם לתפקד כמיטב יכולתכם
במסגרת ניסוי פסיכולוגי נוסף, ילדים בני ארבע התבקשו לבצע סדרה של משימות למידה, כמו למשל לחבר בין חלקים בצורות שונות.
לקבוצה אחת נאמר לחבר בין החלקים מהר ככל האפשר. הקבוצה השנייה קיבלה הוראה דומה, רק שהם התבקשו לחשוב על משהו משמח לפני שהם יגשו לביצוע המשימה.
תוצאות הניסוי העידו על כך שהילדים שחוו רגשות חיוביים כמו אושר, שמחה, ביטחון עצמי, שלווה וכדומה הצליחו בביצועיהם הרבה יותר לעומת הילדים בקבוצה השנייה, והם ביצעו את המשימות הרבה יותר מהר ועם פחות טעויות.
ניסוי נוסף בדק את ההשפעה של רגשות חיוביים על ביצועים, סטודנטים שהתבקשו לחשוב על היום המאושר ביותר בחייהם לפני שהם ניגשו למבחן במתמטיקה השיגו ציונים גבוהים יותר מחבריהם שפשוט ניגשו למבחן כרגיל. (חדשות טובות עבור מי שחווה חרדת מבחנים)
