המונח המקצועי של פחד מבלונים הוא גלובופוביה.

במקרים מסוימים מדובר על פוביה כללית מבלונים, בעוד שמקרים אחרים מדובר על הצליל שמשמיעים בלונים בעודם מתפוצצים (פונופוביה).

אנשים עם פוביה מסוג זה עלולים להימנע מסיטואציות שכוללות בלונים, כגון ימי הולדת, חתונות ואירועים חגיגיים אחרים.

בדרך כלל אנשים שפוחדים מבלונים נמנעים לגעת בבלונים ואפילו בכלל להתקרב אליהם.

פוביה מבלונים – מה זה גלובופוביה?

מקורו של המונח גלובופיה (באנגלית Globophobia) במילים בשפה היוונית Globo (שמשמעותה של עגול או ספירה) ו-Phobos (שמשמעותה חרדה או פחד).

אנשים אשר מתמודדים עם פוביה זו חווים פחד עז נוכח המחשבה, המראה, המגע ואפילו הריח של בלונים.

יחד עם זאת, יש לציין כי ברוב המקרים של פוביה מבלונים, מקור הפחד העיקרי הוא הרעש החזק שמשמיעים בלונים בעודם מתפוצצים, כמו גם גורם ההפתעה שלעתים נלווה להתפוצצות של בלונים.

כמו במקרה של פוביות אחרות, התסמינים של גלובופוביה משתנים מאדם לאדם, בהתאם לסיבות שבגללן הוא פיתח את הפוביה שלו.

לדוגמא, יש אנשים שיכולים לשאת את המראה של בלונים כשהם אינם מנופחים, אבל ברגע שמישהו מתחיל לנפח בלון, הם מיד מתחילים לחוות תסמיני חרדה. אחרים, לעומת זאת, יכולים להסתכל על בלון מנופח, אבל חווים אימה נוכח האפשרות שהוא יתפוצץ במפתיע.

גלובופוביה – מהם התסמינים של פחד מבלונים?

תסמינים של גלובופיה דומים מאוד לסוגים אחרים של פוביות ספציפיות, ולעתים קרובות הם כוללים:

בדרך כלל התסמינים של פחד מבלונים מתעוררים בצורה אוטומטית, ללא יכולת שליטה של האדם שחווה אותם, עד כדי כך שנדמה שהם אוחזים במחשבות ובגוף.

כתוצאה מחוויה לא נעימה זו, אנשים עם פחד מבלונים זו עשויים לנקוט אמצעים קיצוניים בניסיון להימנע מכל אפשרות של חשיפה אל בלונים – מה שמכונה בהקשר של טיפול בפוביות "התנהגויות ביטחון" או "התנהגויות הימנעות".

פחד מבלונים

כיצד מתפתח פחד מבלונים?

כמו עם פוביות מסוגים אחרים, גם פחד מבלונים מתפתח ברוב המקרים כתוצאה מחוויה שלילית שהייתה קשורה לאינטראקציה כזאת או אחרת עם בלון. למעשה, מדובר על תהליך של התנייה קלאסית (במושגים של טיפול נלפ, תופעה זו מכונה "עוגן").

בעוד שבהחלט תיתכן היווצרות של פחד מבלונים בגיל מאוחר יחסית, ברוב המוחלט של המקרים של פוביה מסוג זה מדובר על למידה שנוצרה בגיל הילדות.

פעמים רבות ילדים שמפתח פחד מבלונים מתגברים עליו באופן טבעי, ללא שום טיפול בפוביה, בעודם גדלים והופכים למבוגרים. קרוב לוודאי שמה שקורה זה שהם למעשה עוברים טיפול בחשיפה מעצם נסיבות החיים, ככה שהם נחשפים לסיטואציות עם בלונים בצורה בטוחה או חיובית, מה שיוצר אצלם התניה חדשה וחיובית יותר.

התנהגויות הימנעות כמנגנון שימור של פוביה מבלונים

פעמים רבות פוביות נוצרות בעקבות חוויה רגשית שלילית שהתקשרה בצורה ישירה או עקיפה למושא הפחד, ובמקרה הזה בלונים. מדובר על התניה קלאסית, או מה שנקרא בקרב מטפלי נלפ "עוגן".

כדי להימנע מאותם רגשות שליליים המקושרים אל מושא הפחד, אנשים מפתחים התנהגויות הימנעות או התנהגויות ביטחון.

למרבה הצער, לאותן התנהגויות הימנעות יש אפקט פרדוקסלי – במקום לעזור לאדם לפתור את הבעיה שלו, הן למעשה מחמירות את עוצמת הפוביה.

ככל שהזמן עובר, התסמינים של הפוביה מתקבלים כ"נורמאליים", והאדם מפתח אמונות מגבילות שהוא צריך פשוט לחיות עם המצב כמו שהוא.

ככל שהאדם נמנע מיצירת מצבים של חשיפה לפוביה מבלונים, וממשיך ליישם התנהגויות הימנעות, ככה הוא חווה חרדה בעוצמה גדולה יותר. אותה חרדה, בתורה, מעוררת רגשות שליליים שגורמים לו להימנע מחשיפה לבלונים, וכך חוזר חלילה. אז איך אפשר לקטוע את המעגל הזה?

כיצד טיפול NLP יעזור לכם להתגבר על פחד מבלונים?