כאשר מדובר על חרדה תסמינים הם הקשיים שהאדם חווה בחיי היום יום שלו.
בחברה המודרנית שבה אנחנו חיים חרדות ופחדים הפכו לחלק בלתי נפרד מאורח החיים שלנו, או לכל הפחות של חלק מהאנשים שאנחנו מכירים.
למעשה, אורח החיים המודרני הקדחתני כלשעצמו די מזכיר את התופעה של חרדה, ולכן אין זה פלא שאנשים רבים מתמודדים עם חרדות ופחדים.
במסגרת מאמר זה אספר לכם על התופעה של חרדה ואפרט בפניכם מספר תסמיני חרדה נפוצים.
כאשר מדובר על חרדה תסמיני יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומשונות: תסמיני חרדה גופניים, תסמיני חרדה התנהגותיים, תסמיני חרדה קוגנטיביים וכיוצא באלה.
אם אתם שוקלים לפנות לקבלת טיפול בחרדות אצל מטפל NLP, חשוב שלפני כן תקראו את המאמר על מנת שתוכלו לזהות האם אתם חווים את התסמינים הבאים.
חרדה תסמינים גופניים
לאורך שנות קיומו, המין האנושי הסתגל והתפתח על מנת לשרוד בצורה הטובה ביותר.
למעשה, זו המטרה העיקרית שמניעה אותנו בראש ובראשונה – הישרדות.
כאשר אדם תופס איזשהו גורם במציאות שלו – בין אם החיצונית ובין אם הפנימית – ככזה שמהווה עבורו איום, בו במקום הגוף שלו מגיב באמצעות תגובת חרדה, או במילים אחרות – תגובת הילחם או ברח.
בגלל שהמוח לא ממש מבדיל בין מציאות לדמיון, אין זה משנה בכלל האם אותו גורם מעורר חרדה אכן מהווה עבור האדם סכנה של ממש, או שמא הוא רק תופס אותו ככזה (בגלל חרדות, פוביות, טראומות וכיוצא באלה).
בזמן שהאדם חווה את עצמו כנמצא במצב מסכן חיים, מנגנון ההישרדות האוטומטי שלו נכנס לפעולה והגוף שלו מתכונן למצב שבו יהיה עליו לעשות את מה שהוא צריך על מנת לשרוד – בדרך כלל להימלט או להילחם בחזרה.
כאשר מדובר על חרדה תסמינים גופניים עלולים לכלול:
זיעת יתר, קוצר נשימה, דפיקות לב מהירות, רעידות בגוף, הסמקה, כאב ראש, עוררות יתר, עייפות ועוד.
חרדות תסמינים קוגניטיביים
כאשר אדם חווה תסמיני חרדה גופניים, הדבר משפיע במישרין על יכולות העיבוד הקוגניטיביות שלו.
מפני שכל המשאבים הגופניים שלו מגויסים לטובת לחימה או בריחה, פירוש הדבר שכל שאר המנגנונים והפעולות של הגוף הופכים פחות דחופים ופחות חשובים.
במובן מסוים, האדם מתנתק מהיכולת שלו לחשוב בהיגיון, מה שמעורר תסמיני חרדה קוגנטיביים כגון מחשבות שליליות אוטומטיות או דיבור עצמי ביקורתי, אשר ברוב המקרים מעצימים את אותם תסמיני חרדה גופנים במעין מעגל קסמים.
בהקשר של חרדה או התקף חרדה תסמיני קוגנטיביים יכולים לכלול:
- עיסוק אובססיבי במחשבות על העבר – תופעה זו נקראת רומינציה, ובמסגרתה האדם שוקע במחשבות על העבר הקרוב או הרחוק ועוסק בו בצורה ביקורתית ואובססיבית. לדוגמא, "אני לא מאמין שעשיתי את זה", "זה כל הזמן קורה לי" וכיוצא באלה.
- "ראיית מנהרה" – כאשר מערכת הגוף-נפש נמצאת במצב של תגובת הילחם או ברח, כל תשומת הלב של האדם מצטמצמת ומרוכזת באיום או בסכנה, בין אם הם אמיתיים או מדומיינים, בזמן שהאדם מתעלם מכל ראייה המוכיחה שלא נשקפת לו סכנה של ממש.
- דאגה לגבי העתיד – פעמים רבות בזמן התקף חרדה תסמיני קוגנטיביים יכולים לכלול עיסוק אובססיבי בעתיד הקרוב או הרחוק, כאשר האדם מתמקד בכל הדברים שעלולים להשתבש או ש"בוודאות" ישתבשו. "אני בטוח לא אצליח במבחן" (במקרה של חרדת בחינות), "אני בטח אעשה תאונה" (במקרה של חרדת נהיגה) וכיוצא באלה.
חרדות תסמינים התנהגותיים
כאשר מדובר על התקף חרדה או חרדה תסמינים יכולים להיות פנימיים או חיצוניים, ופעמים רבות שילוב של השניים, אך בסופו של דבר כל אותם תסמיני חרדה באים לידי ביטוי בהתנהגות של האדם אשר מתמודד עם חרדות.
כאשר מדובר על חרדה תסמינים התנהגותיים יכולים לבוא לידי ביטוי כ:
- אסטרטגיות הימנעות – אנשים אשר מתמודדים עם חרדות ובסופו של דבר פונים לקבלת טיפול בחרדה (בין אם באמצעות שיטת נלפ או שיטה אחרת) עושים זאת מפני שאותה חרדה גורמת להם להימנע מפעילויות או מקומות בחיים שלהם, מה שגורם לפגיעה של ממש באיכות חיי היום יום שלהם. לדוגמא, אדם עם חרדה חברתית יסרב להגיע לאירוע חברתי, אדם עם חרדת נהיגה יסרב לעבודה חדשה המצריכה ממנו לנהוג ברכבו, אדם עם פחד גבהים יסרב לעבוד במשרד גבוה וכיואצ באלה. כאשר מדובר על חרדה תסמינים התנהגותיים הם למעשה אלה שבסופו של דבר גורמים לאדם לפנות לקבלת טיפול בחרדה.
- פיתוח הרגלים מזיקים – במסגרת חרדה או התקף חרדה תסמינים התנהגותיים עלולים לגרום לאדם לפתח הרגלים מזיקים בניסיון להתמודד אותה חרדה, פוביה או רגשות שליליים, כגון כסיסת ציפורניים, תלישת שיערות, עישון סיגריות, צריכה מופרזת של אלכוהול וכיוצא באלה.
- אסטרטגיות הסחת דעת – אם הם אינם פונים לקבלת טיפול בחרדה שלהם, אנשים עם חרדות מנסים לפתח אסטרטגיות שונות במטרה להסיח את דעתם מאותם חרדות או פחדים. לדוגמא, אכילת מופרזת, צפייה בטלוויזיה, שינה מופרזת, התמכרות לקניות או לעבודה, פעלתנות יתר בניסיון להסיט את תשומת הלב וכיוצא באלה
- ניסיון מוגזם לשלוט – כאשר מדובר על חרדה תסמינים התנהגותיים יכולים לכלול גם ניסיונות שליטה של האדם המתמודד עם חרדה, כחלק מפיתוח מנגנון התמודדות עם חרדות. לדוגמא, אדם עם חרדת נהיגה מסוגל לקרוא שעות באינטרנט בניסיון ללמוד איך להימנע מתאונות, אדם עם חרדת בחינות עלול ללמוד הרבה יותר מכפי שנחוץ במטרה לוודא שהוא יצליח במבחן וכדומה.