מאמר זה עוסק בנושא המרתק של מחקרי פסיכולוגיה חיובית.
אנשים שחווים אושר לעתים קרובות יותר, נהנים מתוחלת חיים ארוכה יותר, בריאות משופרת ואפילו רמת הצלחה גבוהה יותר בחיים.
במקום לחפש מה או מי יהפכו אותנו למאושרים יותר, אנחנו יכולים לנקוט גישה מדעית לאושר. אם נלמד כיצד להחליף מחשבות שליליות במחשבות חיוביות או רגשות חיוביים, אנחנו נגביר במידה ניכרת את הסיכויים שלנו לחוות אושר על בסיס יום יומי.
ואם זה נשמע לכם כמו קשקושים של פסיכולוגיה פופולארית או סיסמאות ניו אייג', אתם מוזמנים להמשיך לקרוא את המאמר ולגלות חמישה מחקרים מדעיים שמוכיחים את היתרונות של דפוס חשיבה מתפתח.
מחקר שמוכיח שאושר מביא הצלחה, ולא להפך
המחקר הזה, סקר מחקרים בהם השתתפו יותר מאשר 275,000 אנשים, במסגרתם נמצא כי האנשים המאושרים ביותר חבים את ההצלחה שלהם, לפחות במידה מסוימת, לגישה אופטימית והשקפת חיים חיובים.
ד"ר סוניה ליובומירסקי, אחת מהחוקרות הבכירות ביותר בעולם בתחום הפסיכולוגיה של האושר, הסיקה כי "כאשר אנשים מרגישים מאושרים, יש להם נטייה להרגיש ביטחון עצמי, אופטימיות ואנרגיה. בנוסף, אנשים אחרים מוצאים אותם חביבים יותר וידידותיים יותר. אנשים מאושרים יכולים להפיק תועלת מהאופן שבו אנשים אחרים תופסים אותם".
מחקרי פסיכולוגיה חיובית – פיתוח חוסן נפשי
"תכנית פן לפיתוח חוסן נפשי" מבוססת על מחקרים מדעיים שנערכו לאורך מספר עשורים, והיא הצליחה לעזור לאינספור אנשים לפתח חוסן נפשי ולהיות עמידים יותר בפני חרדות או לחץ על ידי שיפור הכושר המנטאלי שלהם.
המשתתפים בתכנית לומדים לפתח מנגנוני התמודדות וכיצד לפתח דפוסי חשיבה חיובית בתחומים רגשיים, חברתיים, רוחניים וכו'. כתוצאה מיישום כלים של פסיכולוגיה חיובית, המשתתפים בתכנית הצליחו להתמודד ביתר יעילות עם סטרס, טראומות וחרדות במסגרת העבודה או הלימודים. בימים אלה "תכנית פן לפיתוח חוסן נפשי" מיושמת במסגרת צבא ארצות הברית, בתור אמצעי מניעה לפיתוח הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
מחקרי פסיכולוגיה חיובית – "מחקר הנזירות"
במסגרת מחקר זה, חוקרים מאוניברסיטת קנטאקי בחנו את האוטוביוגרפיות שנכתבו בשנת 1930 על ידי נזירות שהתגוררו יחדיו באותו המנזר, בטווח גילאים שנע בין 18 ל-32, ודירגו את רמת החיוביות שלהן. שישים שנה לאחר מכן, החוקרים יצרו קשר עם הנזירות שנותרו בחיים, ושכעת היו בטווח גילאים בין 75 ל-90.
מבין הנזירות שנותרו בחיים, חצי מהן חיו יותר מאשר תוחלת החיים הממוצעת. מבין הנזירות שתוחלת החיים שלהן הייתה הכי ארוכה, כל אחת ואחת מהן קיבלה דירוג גבוה בהקשר של חשיבה חיובית או רגשות חיוביים בנוגע לחיים, על בסיס היומנים שהן כתבו בשנת 1930, ללא כל קשר לנסיבות החיים שלהן!
מחקרי פסיכולוגיה חיובית – כוחה של ויזואליזציה חיובית
במחקר זה שנערך אודות חשיבה חיובית, חוקרים מקינגס קולג' בלונדון בדקו 102 משתתפים שאובחנו עם הפרעת חרדה. החוקרים ביקשו מקבוצה אחת לדמיין תוצאה חיובית של כל אחת משלושת הדאגות שהטרידו אותם במהלך השבוע האחרון, מהקבוצה השנייה הם ביקשו לחשוב על תוצאות חיוביות בצורה מילולית ומהקבוצה האחרונה הם ביקשו לדמיין דימוי חיובי כלשהו בכל פעם שהם מתחילים לחוות דאגה.
שתי הקבוצות שדמיינו דימוי חיובי – בין אם הוא היה קשור לדאגה ספציפית ובין אם לא – דיווחו על רמות אושר גבוהות יותר, על רמות חרדה נמוכות יותר ועל שלווה כללית בחיי היום יום.
מחקר שמוכיח כי סטרס בטווח קצר מחזק את מערכת החיסון, אך סטרס כרוני פוגע בבריאות
חוקרים בהנהגתו של ד"ר סגרסטרום, מאוניברסיטת קנטאקי, ניתחו מעל 300 מחקרים שבוצעו בשלושים השנים האחרונות אודות ההשפעות של סטרס על בני אדם, והסיקו כי כאשר אנשים ניצבים בפני סיטואציה מלחיצה, הם מקבלים פרץ של אדרנלין שמחזק את מערכת החיסון שלהם ועוזר להם להתמודד עם הסיטואציה המיידית ביתר יעילות.
אך לאורך זמן, אם הם ממשיכים לחוות סטרס אודות אירוע מסוים, מערכת החיסון שלהם נפגמת, וכתוצאה מכך גוברים הסיכויים שלהם לחוות דיכאון, חרדות ומחלות. מחקר זה מחזק את הטענה שאם אינכם יכולים לשנות את המצב שלכם, תשנו את החשיבה שלכם בנוגע למצב שלכם. אחרת עלולות להיות לכך השלכות שליליות.
