חרדה חברתית – מה משמר פחדים חברתיים?

אנשים המתמודדים עם פחדים חברתיים מחזיקים בהנחות הכוזבות לפיהן אנשים ימתחו עליהם ביקורת וישפטו אותם באופן שלילי. עקב תפיסה זו, אנשים שחווים פחדים חברתיים נמנעים מסיטואציות חברתיות, בניסיון לא לחוות את אותם רגשות שליליים שהם פוחדים לחוות במסגרת סיטואציות חברתיות.

במסגרת מאמר זה, אתאר מספר מנגנונים שעוזרים לשמר פחדים חברתיים, מנגנונים שעליהם אפשר להתגבר על ידי טיפול בחרדה ללא תרופות באמצעות שיטת NLP ודמיון מודרך.

פחדים חברתיים – אמונות ליבה שליליות לגבי עצמכם ואחרים

אמונות יסוד שליליות, הנחות כוזבות ופרשנויות מוטעות הן הבסיס של חרדה חברתית.

אבל מהן אותן אמונות מגבילות והנחות כוזבות?

פיתחתם אמונות שליליות לגבי עצמכם ולגבי העולם החברתי על בסיס חוויות החיים שלכם, ובאופן כללי ניתן לחלק אמונות שליליות אלה לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1. יש לכם סטנדרטים חברתיים מופרזים

אמונות או דפוסי חשיבה אופייניים:

• "אסור לי להראות תסמיני חרדה או חולשה"
• "אני חייב להפגין ביטחון עצמי גבוה בכל רגע נתון"
• "אני חייב להיות מסמר הערב, ואם אני לא, יש בי משהו פגום"
• "אם אני עושה טעות, זה אומר שאני אידיוט"
• "אני תמיד חייב להפגין שלווה וקור רוח"
• "אני חייב להיות מצחיק ושנון"

1. אתם מאמינים שאם תתנהגו בצורה מסוימת, אתם תחוו רגשות שליליים

לדוגמא, ייתכן שאלה מחשבות שליליות אוטומטיות האופייניות לתהליכי החשיבה שלכם:

• "אם אני אביע את דעתי, אני אתקל בדחייה"
• אם אני אדבר, אני אראה כמו טמבל"
• אם אני אצא לדייט, לא יאהבו אותי"

1. יש לכם אמונות שליליות או אמונות מגבילות לגבי עצמכם

לדוגמא, ייתכן שיש לכם אמונות מגבילות כגון:

• "אני כישלון"
• "אני טיפש"
• "אני פגום – משהו בי לא בסדר"
• "אני לא טוב מספיק"
• "אף אחד לא אוהב אותי"
• "כולם מוצלחים, רק אני כישלון"

באופן כללי, לאנשים עם פחדים חברתיים יש אמונות מגבילות לפיהן:

1. רוב האנשים מתנהגים בצורה ביקורתית, עוינת ותחרותית. בפועל, רוב האנשים די תומכים וידידותיים
2. רוב הסיכויים שישפטו אותי בצורה שלילית. למעשה, רוב האנשים לא מעריכים אתכם כפי שנדמה לכם
3. אם ישפטו אותי בצורה שלילית, אני אשלם על זה מחיר כבד. למעשה, ברוב המקרים מדובר על עניין זעום שחולף במהירות

במסגרת טיפול נלפ ודמיון מודרך, מטפל NLP יעבוד אתכם על שינוי אמונות מגבילות, בצורה שתאפשר לכם לחקור את השורש שלהן, ולהחליף אותן באמונות חיוביות ומעצימות יותר.

דיבור עצמי שלילי בהקשר של פחדים חברתיים

דיבור עצמי שלילי קורה באופן אוטומי – כנראה שאתם אפילו בכלל לא מודעים למסרים שאתם נותנים לעצמכם.

דיבור עצמי שלילי זה נובע מתוך אמונות ליבה שליליות.

לדוגמא, אם יש לכם פחדים חברתיים, ייתכן שאתם אומרים לעצמכם דברים כמו:

• "אני בטח אעשה מעצמי צחוק"
• "אף אחד לא יחבב אותי"
• "אף אחד לא ירצה לדבר איתי"
• "אם אני אעשה פאדיחה, אנשים ילעגו לי "
• אני לא אמור לחוות חרדה. אמורים להיות לי אפס פחדים חברתיים "
• "תסמיני חרדה הם חדשות רעות עבורי – אנשים ישימו לב לזה ויצחקו עלי"

אתם חוזרים על התסריט הזה שוב ושוב בתוך הראש שלכם, מה שמעורר אצלכם חרדה בסיטואציות חברתיות.

שיטת NLP כוללת מגוון רחב של כלים לשינוי דפוסי חשיבה שליליים, כמו גם עבודה עם דיבור עצמי שלילי, מה שיאפשר לכם לשנות את הקול הפנימי הביקורתי שלכם ולרתום אותו למטרת פיתוח ביטחון עצמי.

התמקדות בשלילי והתעלמות ממשוב חיובי או ניטראלי (תשומת לב בררנית)

אנשים עם פוביה חברתית מקדישים תשומת לב לשלילי ומתעלמים מסימנים חברתיים חיוביים או ניטראליים.

תופעה זאת עשויה להתרחש לפני, במהלך או לאחר סיטואציות חברתיות.

לדוגמא, הבוס שלכם אומר לכם "עבודה טובה", ואתם מפרשים את המשוב בתור רחמים, במקום משוב חיובי ("הוא אומר את זה מתוך רחמים, לא בגלל שבאמת עשיתי עבודה טובה").

אם שאתם מדברים מול קבוצה וכולם בקהל מחייכים, אבל אתם מקדישים תשומת לב לאדם היחידי בקהל שלא מחייך.

כאשר מישהו צוחק מעברו השני של החדר, אתם מניחים שהוא צוחק עליכם.

אתם כל הזמן סורקים את הסביבה החברתית בחיפוש אחר כל דבר שניתן לפרש בתור שיפוט שלילי אודותיכם, כגון פנים זועפות, הרמת גבות, פיהוקים וכדומה.

בעקרון של דבר, אינם מקדישים תשומת לב למשוב ניטראלי או חיובי, והמשוב הזה נעלם לתמיד.

במקום זאת, אתם מקדישים תשומת לב למשוב שלילי, או שאתם מעוותים את המשוב החיובי שאתם מקבלים והופכים אותו לשלילי. כאשר המשוב החיובי נעלם, אתם לעולם לא מקבלים הזדמנות להפריך את אמונות ליבה שליליות או מחשבות שליליות אוטומטיות שמעכבות אתכם.

מטפל נלפ מיומן יכול לעזור לכם לכוון את תשומת הלב שלכם למה שכן עובד אצלכם, ויעזור לכם לשפר את זה באמצעות מגוון רחב של תרגילי דמיון מודרך לחיזוק הביטחון העצמי.

אתם מתמקדים בעצמכם בצורה מופרזת

תשומת לב מוגזמת לעצמכם כוללת מצבים בהם אתם בוחנים ושופטים את התפקוד שלכם, את רמת החרדה שלכם ואת התסמינים הגופניים שלכם בעודכם נמצאים במסגרת סיטואציה חברתית.

ברגע שאתם חווים פחדים חברתיים, תשומת הלב שלכם מופנית פנימה – לעבר הערכה עצמית שלילית ולעבר תסמיני חרדה גופניים. מיקוד תשומת הלב באופן הזה רק מחמיר את המצב.

אתם מקדישים את המשאבים המנטאליים שלכם כדי לסרוק את הגוף שלכם ולבחון את עצמכם, תוך כדי כך שאתם מנסים להתמודד עם סיטואציה חברתית. ברגע שאתם מפנים את תשומת הלב שלכם פנימה, ייתכן שתשימו לב להיבטים בעצמכך שאינכם אוהבים ותחשבו שגם שאר האנשים חושבים כמוכם.

התנהלות בחברה היא משימה שדורשת משאבים פנימיים רבים, היא מצריכה תשומת לב וריכוז. אך מפני שאתם מרוכזים בעצמכם, אתם מעמיסים על המוח שלכם יותר מדי דרישות – מה יוצר עומס יתר והסחות דעת, שפוגמים ביכולת שלכם לנהל אינטראקציה בצורה חופשית וזורמת.

דימוי עצמי שלילי

אתם יוצרים ייצוג מנטאלי של עצמכם יוצרים רושם עז לגבי האופן שבו אחרים רואים אתכם (נקודת המבט של המתבונן).

דימוי עצמי זה לא מבוסס על משוב אובייקטיבי, אלא אל משוב פנימי-סובייקטיבי – על שילוב של זכרונות מהעבר (חוויות קודמות במסגרת סיטואציות חברתיות), הפרשנות המוטעית שלכם לגבי תסמיני חרדה והפרשנות המוטעית שלכם למשוב מאחרים.

תשומת הלב שלכם ממוקדת בראש ובראשונה בהיבטים שליליים של הייצוג המנטאלי הזה.

ללא כל בסיס עובדתי, אתם מפרשים המתבונן כביקורתי כלפיכם, מה שמחזק את הדימוי העצמי השלילי שלכם. אתם גם מפרשים תסמיני חרדה שאתם חווים בתור עדות לכך שאתם לא מצליחים לתפקד כהלכה, מה שגם מחזק את אותו דימוי עצמי שלילי שפיתחתם.

החדשות הטובות הן שבאמצעות טיפול NLP אפשר לשנות דימוי עצמי שלילי, וליצור דימוי עצמי חיובי יותר, שיניע אתכם לייצר דפוסי חשיבה חדשים ולהפגין התנהגויות חדשות הרצויות לכם יותר.

הימנעות

אסטרטגיה של הימנעות היא הסיבה העיקרית לכך שאתם כל הזמן חווים חרדה שלא מרפה מכם, מפני שמעולם לא בחנתם את האלטרנטיבה: לא להימנע.

ככל שאתם ממשיכים להימנע מסיטואציות שעלולות לעורר אצלכם חרדה, ככה אותה תחושת חרדה תתחזק ותתעצם. הימנעות משמרת את החרדה שלכם. הימנעות גם מונעת מכם הזדמנות להפריך את הפחדים וההנחות הכוזבות שלכם.

כשאני מדבר על התמודדות עם סיטואציה מפחידה, אני לא מתכוון לכך שאתם צריכים לחרוק שיניים ולסבול את הכאב. הכוונה שלי היא להתמודד עם סיטואציה מפחידה תוך כדי יישום אסטרטגיות התמודדות עם חרדה. במסגרת טיפול NLP, מטפל נלפ עם ניסיון של טיפול בחרדה חברתית ילמד לכם מגוון רחב של שיטות טיפול עצמי בחרדה.

התנהגויות ביטחון

התנהגויות ביטחון הן התנהגויות הימנעות סמויות המיושמות בניסיון למנוע את התגשמות הפחד, אך למעשה הם ממשיכות לחזק אותו. הן מספקות הקלה זמנית ותחושה של שליטה, אבל בפועל הן משמרות חרדה חברתית.

לדוגמא, אדם עם חרדה חברתית עשוי לחשוב "כשאני נמצא בסיטואציה חברתית מפחידה, אני צריך לשתות אלכוהול כדי להישאר רגוע ושיהיה לידי אדם מוכר".

למרבה הצער, המוח של אותו אדם לומד כי סיטואציות חברתיות בטוחות כל זמן שהוא צורך אלכוהול ויש לידו אדם מוכר. הוא לא לומד שסיטואציות חברתיות בטוחות באופן כללי, והמוח שלו לא מפיק את הלקח הנכון.

כאשר אותו אדם מתפקד היטב מבחינה חברתית ומפגין מיומנויות חברתיות, הוא מייחס את ההצלחה שלו לאלכוהול ולנוכחות של אדם מוכר – ולא לעצמו. על מנת להתגבר על חרדה חברתית, אתם תצטרכו להיות מסוגלים לייחס את ההצלחה שלכם לעצמכם – לא למזל או לגורמים חיצוניים מחוץ לשליטה שלכם.

במהלך חשיפה אתם רוצים שהמוח שלכם ילמ מסר של ביטחון עצמי שאיננו תלוי בדבר: "הסיטואציה הזאת בטוחה עבורי, נקודה".

התנהגויות ביטחון מלמדות את המוח "הסיטואציות הזאת בטוחה רק כאשר התנאים X ו-Y מתקיימים".

במסגרת טיפול בחרדה חברתית באמצעות שיטת נלפ ודמיון מודרך, אתם תלמדו אסטרטגיות אחרות, יעילות יותר, במקום התנהגויות ביטחון, על מנת ללמד את המוח שלכם להרגיש רוגע ושלווה גם במסגרת סיטואציות חברתיות.