מפני שאנשים עם פחדים חברתיים מפתחים דפוסי חשיבה שליליים, וידוע כי מחשבות שליליות מעוררות רגשות שליליים שמניעים דפוסי התנהגות – הגיוני שתהיה לכך השלכה על ההתנהגות שלהם.
אחרי הכול, אם אתם מצפים לחוות חוויות שליליות במסגרת סיטואציות חברתיות, הגיוני שתערכו שינויים בהתנהגות שלכם בניסיון להגן על עצמכם.
בעוד שאנשים ללא פוביה חברתית בדרך כלל חושבים על סיטואציות חברתיות בצורה חיובית ומציבים לעצמם מטרות חיוביות, כמו למשל להכיר אנשים חדשים ולנהל שיחות מעניינות, אנשים עם פחד חברתי מציבים לעצמם מטרה אחת ויחידה – להגן על עצמם.
כתוצאה מגישה זו, הם מפתחים דפוסי התנהגות שכל מטרתם היא הגברת תחושת הביטחון שלהם. במונחים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), דפוסי התנהגות אלה נקראים התנהגויות ביטחון.
כעת אסקור כמה מאותן התנהגויות ביטחון המאפיינות אנשים עם הפרעת חרדה חברתית.
הימנעות
המטרה העיקרית של התנהגויות ביטחון היא להימנע ממשיכת תשומת לב.
לכן אנשים עם פחדים חברתיים משתדלים לא לדבר, נמנעים מיצירת קשר עין ולא מביעים את דעתם.
למעשה, באמצעות דפוס הימנעות זה האדם מנסה להימנע מדחייה או ביקורת על ידי מחיקת הזהות שלו.
במקרים הקיצוניים ביותר של הימנעות בתור התנהגות ביטחון, האדם בוחר להימנע מעצם ההשתתפות בסיטואציה החברתית.
לכן אנשים עם חרדה חברתית קשה נמנעים כמיטב יכולתם מכל סיטואציה חברתית.
אין ספק כי הימנעות כללית מסיטואציות חברתיות מציעה הקלה זמנית מאותה תחושת חרדה לא נעימה, אך בטווח הארוך היא יוצרת בידוד חברתי, תחושה של בדידות, דיכאון ומחמירה את עוצמת החרדה החברתית.
תרגול והיערכות ברמה מוגזמת
דוגמא נוספת של התנהגות ביטחון היא התכוננות מוגזמת, זאת אומרת, כאשר האדם מתכנן ומתרגל את כל מה שהוא יאמר ויעשה במסגרת סיטואציה חברתית.
למרות שבמקרים מסוימים חזרה מעשית (או חזרה מנטאלית, במסגרת תרגילי דמיון מודרך) יכולה להביא תועלת, כמו כאשר רוצים להתגבר על פחד קהל לפני הרצאה, לפעמים אנשים עם חרדה חברתית מנסים לתכנן ולתרגל לפני אירוע חברתי כל מילה ומילה שתצא מהפה שלהם.
כתואצאה מכך, ההתנהגות החברתית שלהם עלולה להיראות מתוסרטת ומלאכותית.
לדוגמא, ייתכן שהאדם יעבור לחלק הבא ב"תסריט" שהוא תכנן לדקלם, למרות שהאדם השני עוד לא סיים לדבר. כך נוצר מצב בו האדם ממוקד בעולם הפנימי שלו, ומנסה ליצור רושם מושלם, תוך כדי התעלמות מהאדם שמולו.
נטייה מוגזמת להסכמה
נטייה להסכמה יכולה להוות התנהגות ביטחון.
יש אנשים שמאמינים שהם תמיד חייבים להסכים עם מה שאחרים אומרים, תוך כדי שהם מהנהנים באישור ומחייכים לעתים קרובות. הם משקיעים אנרגיה אדירה בניסיון להקפיד על ארשת פנים ידידותית, בניסיון למנוע את האפשרות שאחרים לא יחבבו אותם.
בעוד שאנשים עם פוביה חברתית נוקטים בגישה זאת של התנהגות ביטחון על מנת להבטיח שאחרים יחבבו אותם, הם עושים את זה מתוך מעין דחף כפייתי להציג את דפוס ההתנהגות הזה, על בסיס פחד מדחייה חברתית, ולא מתוך הבעת עניין כנה באדם השני.
יצירת חזות של עצבנות או אדישות
יש אנשים עם פחדים חברתיים שמשתמשים בנטייה לעצבנות או כעס בתור התנהגויות ביטחון.
ככל הנראה שההיגיון שעומד מאחורי אסטרטגיה זו הוא הניסיון לדחות אחרים לפני שהם דוחים אותך.
אסטרטגיה נוספת של הימנעות או התנהגות ביטחון היא להתנהג בצורה אדישה ולא לגלות עניין באנשים אחרים. בדרך כלל מדובר בגישה שנוקטים אנשים שפוחדים שאחרים ירחמו עליהם.
בניסיון להימנע מפגיעה בגאווה שלהם, הם מתנהגים כאילו שלא אכפת להם האם אנשים אחרים מחבבים אותם או לא.
לדפוסי התנהגות של נטייה לעצבנות או אדישות עלולה להיות השפיעה רעילה על מערכות יחסים, ובשלב כזה או אחר הם ללא ספק יגרמו לאנשים אחרים לתפוס מרחק מהאדם שמפגין אותם.
