חרדה כללית יכולה לשבש את חיי האדם במידה דרמטית.
ולמעשה, אחד מהדברים שעלולים להקשות על אנשים להתמודד עם חרדה או להתגבר על פוביה הוא מנגנון ההכללה של המוח שלנו. זאת אומרת, היכולת שלנו להסיק מסקנות להכליל מסיטואציה אחת לסיטואציה אחרת.
פירוש הדבר שכתוצאה מחשיפה לטריגר מסוים, אנחנו יכולים ללמוד לחוות פחד כל כך חזק עד כדי כך שנחווה תגובת פחד גם בעת חשיפה לסימנים נוספים שהיו נוכחים בזמן החשיפה לאותו טריגר, או לסימנים שקשורים לסיטואציה הראשונית שבה חווינו את אותו פחד עוצמתי.
לדוגמא, הייתה לי מטופלת שהגיעה אלי לקליניקה למטרת טיפול בפוביה.
היה להפחד מכלבים, והיא הייתה נמנעת מהליכה ברחובות מסוימים גם אם היא הייתה מוודאת שאין שום כלב באופק.
נוצרה אצלה התנייה (או עוגן, בשפה של NLP) בין פחד מכלבים שהיא חוותה באותו רחוב לרחוב עצמו. ככה שעכשיו היא הייתה צריכה רק לעבור ליד אותו רחוב כדי לחוות את אותה תגובת פחד עוצמתית.
האם מנגנון ההכללה הוא טוב או רע עבורנו?
ברוב המקרים, היכולת להכליל מביאה לנו תועלת הישרדותית רבה.
לדוגמא, אם למדתם לפחד ולשמור מרחק מאלמנה שחורה לאחר שננשכתם על ידי עכביש מסוג אחר שאיננו קטלני, בגלל שהפחד שלכם הוכלל לכל העכבישים, צמצמתם את הסיכוי שתינשכו על ידי עכבישים מסוכנים וארסיים.
אך הכללה עלולה גם לגרום לנו לחוות פחד ולהימנע מסיטואציות או דברים שכלל לא מהווים סכנה עבורנו. וכך נוצרת חרדה כללית.
לדוגמא, למרות שייתכן שיש תועלת בהרגשת פחד מפני כלב שנראה תוקפני, הנטייה שלנו להכליל עלולה לגרום לנו ללמוד ולהסיק שכל הכלבים מסוכנים, כך שנגיב בתגובת פחד גם כשנראה כלבים חמודים ושמחים.
למרות שהכלב החמוד לא ייראה מסוכן בעיני אדם שמעולם לא נתקל בכלב תוקפני, אדם עם עבר כזה עלול להתמקד במאפיינים הגופניים שלכלב החמוד יש במשותף עם הכלב ה"מפחיד" ולכן לתפוס אותו כמסוכן.
מנגנון ההכללה עלול לגרום לו להתרחק אינסטינקטיבית מהכלב הלא מאיים, בצורה אוטומטית וללא כל מחשבה, ולמנוע ממנו ללמוד ולחוות חוויה מתקנת שאותו כלב לא מסוכן, ושלמעשה רוב הכלבים כלל אינם מסוכנים עבורו.
האם אפשר ללמוד לנטרל פחדים?
לאחרונה מדענים גילו מידע חדש לגבי האופן שבו פחד נלמד ולגבי האופן שבו אנשים יכולים ללמוד לשנות את התפיסה שלהם לגבי מה שפעם הפחיד אותם.
למרבה ההפתעה, לאחר שאנחנו מפתחים תגובת פחד כלפי דבר מסוים, הלמידה שלנו אודות הקשר בין אותו פחד לטריגר שהפעיל אותו מעולם לא מתפוגגת ונעלמת.
פירוש הדבר שאם אדם רואה את החבר שלו ננשכך על ידי כלב, תמיד יהיה לו במוח קשר כלשהו בין כלבים לסכנה.
החדשות הטובות הן שאפשר ללמוד ליצור קשרים חדשים במוח.
אם לאותו אדם מהדוגמא לעיל יש חברים עם כלבים והוא רואה את הכלבים שלהם רגועים ומשתוקקים לחיבה וליטופים, ושהם אף פעם לא תוקפים או נושכים, אט אט יתפתחו במוח שלו קשרים בין כלבים לתחושה של ביטחון, רוגע ואולי אפילו חיבה.
פירוש הדבר שכדי להרגיש יותר בנוח סביב חפצים, אנשים או פעילויות שמעוררות בנו פחד, אנחנו חייבים לעשות את ההפך הגמור ממה שהרגשות שלנו אומרים לנו לעשות.
הדרך היחידה להתגבר על פחד מטריגר מסוים היא לחוות איתו חוויה חדשה שמלמדת אותנו שהוא לא מהווה סכנה עבורנו.
אם אנחנו פוחדים מדי מכדי להקדיש תשומת לב ואנחנו מסיחים את עצמנו, הלמידה החדשה לעולם לא תוכל להתקיים.
אבל כאשר אנחנו ניגשם לחוויה הזאת מתוך מודעות ותשומת לב להווה (או במילים אחרות, מיינדפולנס), ואנחנו שומרים על ראש פתוח לחוויה אחרת, אנחנו יוצרים קשרים חדשים במוח ויכולים להתגבר על פוביות או חרדות שבעבר שיבשו את החיים שלנו.
