רוב האנשים שמתמודדים עם פחד וחרדה היו רוצים שאותם רגשות שליליים פשוט יתפוגגו וייעלמו.
לפעמים אדם שחווה פחד וחרדה עלול לקבל את הרושם שעצם העובדה שהוא מתמודד עם רגשות שליליים כאלה מעידה על כך שיש בו משהו פסול, מה שעלול להעצים את תחושת הבדידות שלו ואפילו את עוצמת החרדה שהוא חווה.
ברוב המקרים אין לנו מושג מתי חברים, שכנים או עמיתים לעבודה מתמודדים בעצמם עם חרדה או פוביה, אלא אם כן הם בוחרים לספר לנו על כך. איננו יכולים לקרוא מחשבות חרדתיות של אנשים אחרים או להבחין בכיווצים בבטן שהם חווים.
פירוש הדבר שאנחנו שופטים את החוויה הפנימית שלנו לעומת החוויה החיצונית של אנשים אחרים, וכתוצאה מכך מסיקים את המסקנה שאנחנו היחידים שחווים פחד וחרדה, מחשבות שליליות או רגשות שליליים.
בעוד שאפשר להבין מדוע אדם עם חרדה ירצה להעלים אותה כמו במטה קסמים, אבל האמת היא שיש לנו מזל שיש לנו את היכולת לחוות תגובת חרדה בצורה מהירה כל כך.
האדם שרד הודות לתופעה של פחד וחרדה
אנחנו ערוכים ביולוגית לאתר איומים ולהגיב בתגובת פחד. כאש אנחנו נתקלים בסכנה פוטנציאלית, הדם מתחיל לזרום לגפיים שלנו, אנחנו נעשים מודעים יותר לסכנה ואנחנו חווים דחף להילחם או לברוח. התגובה האוטומטית הזאת עזרה לנו לשרוד.
תדמיינו שאתם רואים כלב מפחיד שחושף שיניים (אלא אם כן אתם מתמודדים עם פוביה מכלבים, כמובן).
הדבר הכי טוב שיכול לקרות מבחינתנו בסיטואציה הזאת, הוא שנחווה תגובה מיידית של פחד או חרדה, שתגרום לנו לברוח מיד מהכלב, ועל ידי כך להפחית את הסיכוי שנותקף. אבותינו הקדמונים שרדו בגלל התגובה האינסטינקטיבית הזאת. הם לא הטילו בה שום ספק, והם פשוט פעלו מתוך הרגש שהתעורר בהם.
פחד קשור לדחף לפעול בדרכים מסוימות – כאשר אנחנו חווים פחד אנחנו מרגישים דחף לברוח מסיטואציה או להימנע ממנה כליל. ייתכן שגם נרגיש דחף להילחם או לתקוף את גורם הסכנה הפוטנציאלי. התגובה הזאת נקראת תגובת ההילחם או ברח.
פחד וחרדה ותגובת ההילחם או ברח
לפעמים פחד או חרדה בסיטואציה מסוימת בה בריחה או תקיפה לא מתאפשרות מובילה לדחף לקפוא, כמו בעל חיים בכביש שקופא מול מכונית שמתקרבת אליו במהירות. הנטייה הזאת לפעולה מיידית נחווית בעוצמה חזקה, על מנת שנפעל מתוך הרגש מבלי לחשוב יותר מדי. יחד עם זאת, לא תמיד אנחנו חייבים לפעול על פי הרגשות שלנו.
תדמיינו לעצמכם (אם אין לכם פחד גבהים, כמובן) תרחיש בו אתם עולים על מטוס במטרה לצנוח צניחה חופשית.
אין ספק שאפשר להיפגע ואפילו למות כתוצאה מצניחה חופשית. לכן ההתמקדות בתגובת הפחד וההימנעות מהפעילות הזאת היא דבר הגיוני בהחלט. מצד שני, יש אנשים שממש מעריכים התנהגויות "מסוכנות" כמו צניחה חופשית, סקי או רכבות הרים. יש פעילויות שאנשים מחשיבים כמהנות שמצריכות מאיתנו לשים לב לתחושת הפחד שלנו, לשים לב לדחף להימנע או לברוח, ובכל זאת לבחור לעסוק בפעילות.
למידה דומה מתרחשת בהקשר של סימנים חברתיים. לדוגמא, הגיוני שנלמד לפחד מאדם עצבני.
אדם עצבני עלול לתקוף אותנו פיזית או לומר לנו משהו שעלול לגרום לנו להרגיש אי נוחות או אשמה. לכן התגובה הבטוחה ביותר תהיה להימנע מהאדם הזה או לברוח ממנו.
אך אם מדובר במערכת יחסים עם אדם שאנחנו מעריכים – כמו בוס או בן זוג – וה"איום" עבורנו או אי נוחות, אבל לא סכנה, ייתכן שלמעשה נרצה להתקרב לאדם הזה.
קשיבות (מיינדפולנס) להתמודדות עם חרדה ופחד
במקום להגיב בצורה אינסטינקטיבית, ייתכן שנרצה לשים לב לפחד שלנו ולחשוב מה חשוב לנו באופן אישי בעת שאנחנו בוחרים איך להגיב. חלק ניכר מהפעילויות שהופכות את החיים למעשירים ומספקים כרוכים ברמה מסוימת של פחד או חרדה.
בלתי אפשרי לקחת סיכונים או להתמודד עם אתגרים מבלי לחוות רגשות פחד או חרדה. פיתוח מודעות )מיינדפולנס) ייאפשר לכם לעצור למשך כמה רגעים בזמן שאתם חווים את הרגשות העוצמתיים האלה, ולקבל בחירה מודעת לגבי האופן שבו אתם רוצים להגיב באותו הרגע.
