אתם מוזמנים לעיין ברשימה הבאה ולבחון אילו תסמינים של חרדה אתם חווים בדרך כלל.

היכולת לבצע אתגור מחשבות ולא להתייחס אליהן כאל אמיתות מוחלטות (למרות שייתכן שבזמן התקף חרדה הן נתפסות ככאלה) תאפשר לכם להתמודד עם התקף חרדה בצורה יעילה יותר.

אנחנו ערוכים ביולוגית לאתר איומים ולהגיב בתגובת פחד. כאש אנחנו נתקלים בסכנה פוטנציאלית, הדם מתחיל לזרום לגפיים שלנו, אנחנו נעשים מודעים יותר לסכנה ואנחנו חווים דחף להילחם או לברוח. התגובה האוטומטית הזאת עזרה לנו לשרוד.

חשיבת יתר – על אירועי עבר או השלכות אפשריות של אירועים עתידיים – היא למעשה אסטרטגיית התמודדות עם חוסר ודאות. כאשר אנחנו לא יודעים מה עומד לקרות, המוח שלנו מתחיל לייצר מספר תוצאות אפשריות ויוצר אצלנו תחושה שאנחנו יודעים יותר מכפי שאנחנו למעשה יודעים.

במקום שתנסו להכריח את עצמכם להתמודד עם סיטואציות שמעוררות בכם חרדה או פחד בעוצמות משתקות, הרעיון של חשיפה נועד לחשוף אתכם בצורה הדרגתית ואיטית לטריגרים מלחיצים, על מנת שתתחילו לפתח ביטחון ויכולות התמודדות שבהמשך יאפשרו לכם להתמודד עם אתגרים קשים יותר.

כאשר תקבלו את העובדה שלפעמים תחוו חרדות – ולפעמים אפילו חרדות בעוצמות גבוהות – אתם תשחררו מרחב מנטאלי שנתפס בידי התשוקה להעלים את החרדה. זה יעניק לכם פתח להגשים מטרות ולחיות חיים מלאי משמעות בזמן שהחרדה נוכחת.

במאמר זה אתאר בפניכם שלוש טעויות נפוצות שעושים אנשים עם חרדה במסגרת הניסיונות שלהם להתמודד עם חרדות.

חשוב לדעת לטפל בחרדה בצורה יעילה, ולא פחות חשוב מכך לדעת איך לא לנסות לטפל בחרדה.

הבעיה איננה מחשבות שליליות כלשעצמן, אלא הנטייה שלנו להאמין בהן כאילו שהן משקפות את המציאות.

אם תלמדו לפתח קשיבות (מיינדפולנס) ולהתבונן במחשבות שלכם, אתם תוכלו לתפוס את עצמכם בזמן אמת בעודכם קופצים למסקנות נמהרות וחושבים בהכללות (או עיוותי חשיבה אחרים).

כאשר מתבגרים שחווים קשיים חברתיים ורמות שונות של פוביה חברתית החזיקו בתודעה דימוי עצמי שלילי בעודם מנהלים שיחה, הם דירגו את עצמם בצורה שלילית יותר וגם קיבלו דירוג ביקורתי יותר מצד השותפים לשיחה שלהם.